גירושין עתירי ממון: לו פיט ואנג'לינה היו מתגרשים בישראל

הכותרות זועקות, הסקרנות העולמית מרקיעה שחקים: החלום מתנפץ, מלך ומלכת הוליווד נפרדים. אהבנו אותם, קינאנו בהם, דמיינו שהזוגיות שלהם מושלמת. וכשהובאה לאוזנינו הידיעה כי ספינת התענוגות חורקת, מתפרקת וטובעת, נפתחו שמי הרכיל, בעיקר משום שבאמת אין לאיש מאיתנו מושג מה התרחש בדלד' אמות הבית המשותף. עדיין, אם בסקרנות עסקינן, מעניין היה לבחון מה היה קורה לזוג המפורסם  הזה לו נגזר עליהם להיפרד או להתגרש בארצנו.

ראשית, יש להניח כי זוגות עתירי ממון דוגמת הזוג פיט-ג'ולי, שאין זה סבב נישואיהם הראשונים, דאגו מראש לערוך ביניהם הסכם ממון המסדיר את יחסיהם הממוניים למקרה של "פקיעת הנישואין". החוק המקומי בעניין יחסי ממון בין בני זוג ממליץ בברור על עריכתו של הסכם כזה טרום נישואין כדי להבטיח את חלוקת הרכוש במקרה של פקיעתם. זו המלצה שאני מעניקה דרך קבע לבני ובנות הזוג הנקראים בדרכי המקצועית, וגם לזוג הנוצץ הייתי ממליצה כך לו הזדמנו  אחר כבוד לפתח משרדי. הסכם שכזה קובע איזה רכוש יהיה משותף בפקיעה, על-פי רוב רכוש שנצבר במהלך הנישואין, ואיזה רכוש איננו נכלל בגדרו של הרכוש המשותף. אכן, לא נעים לערוך הסכם רכושי ערב הנישואין, אך אין ספק כי הוא נוח יותר לעיכול מהמחלוקות שעלולות להתהוות לעת פירוד.

ומה אם בני הזוג האלה לא נקלעו למשרדי ולא ערכו הסכם ממון כעצתי? אז יחולו עליהם בישראל הכללים הקבועים בחוק לאמור, רכוש שנצבר במהלך הנישואין, כולל זכויות כספיות, סוציאליות ופנסיוניות, שייך לבני הזוג בחלקים שווים, ואילו רכוש שהובא לנישואין, או מתנות וירושות שנתקבלו במהלך הנישואין אינם ברי חלוקה. חשוב לציין כי כלל אצבע זה איננו מדויק. נניח שמר פיט הביא לנישואין דירה או בית מגורים, כאשר תחת קורת גג זו התנהלה המשפחה לאורך שנים, חשוף הנכס לאפשרות שיראו בו נכס משותף. כך גם לגבי כספים אם מקורם בירושה או במתנה, אך הופקדו בחשבון משותף, או שימשו בהתמדה את משק הבית המשותף, שאז יראו בהם הקנייה מבן הזוג האחד למשנהו.

שאלה רלוונטית במיוחד בסכסוכים עתירי ממון היא סביב המונח "נכסי קריירה". החוק הישראלי יאפשר לאנג'י בפירוק השיתוף הענקה עודפת כבת הזוג שהכנסתה וכושר השתכרותה נמוך יותר. גובה השיעור העודף מהווה כר נרחב להתכתשויות.

אשר למקום ההתדיינות של בני הזוג, הרי שאם נישאו בישראל, יהיה זה בבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריהם המשותף האחרון, ואילו אם נישאו מחוץ לגבולות ישראל, יחול עליהם דין מקום הנישואין. אגב, אם בחרו להתגרש בישראל, רלוונטית השאלה מה דתם? אם פיט הוא למעשה פיטשטיין, וג'ולי היא למעשה ג'ולינברג, והינם יהודים כשרים למהדרין, יהא עליהם לחוות הליך של גירושין בבית הדין הרבני. לשם רשאי כל צד להגיש גם את תביעתו הרכושית ככרוכה בגירושין. בבית הדין, יאלץ את הרוצה בגירושין לספק הצדקה הנובעת מעילות הגירושין המקובלות בדין העברי. הבגידה הנטענת במקרה דנן מהווה צידוק מלא לגירושין, אלא שהיא חייבת להתבסס רק על הוכחה מפורשת. אם מי מהם או ששניהם אינם יהודים ומבקשים משום מה להתגרש בישראל? תידרש פרוצדורה של התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. לשם כך תתחייב המלצה של בתי הדין הרלוונטיים לדתו של כל צד.

חידוש חשוב של ימינו היא העובדה שפנייה לבית המשפט או לבית הדין חסומה לתקופת מה נוכח החוק להסדרת התדיינויות במשפחה. המשמעות היא שבמקום שבו בחר מי מבעלי הדין לפתוח בהליכים, הוא נדרש לעבור סינון ראשוני באמצעות יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית. יחידת הסיוע, זרועה של המשרד לשירותי רווחה שתפקידה לתת סיוע לביהמ"ש למשפחה, תסביר ותמליץ לפיט  ואנג'י לפנות תחילה להליך של גישור. ההמלצה זו, ובמיוחד לזוג עתירי ממון כגון חברינו הנוצצים, תהא לנסות ולהגיע תחילה להסכמות מחוץ לכותלי הערכאה השיפוטית. אין עוררין שהליך הגישור הוא נעים יותר, קצר בהרבה, וחוסך בעלויות.

כמובן שהנושא הרכושי אינו מהווה את  עיקר המחלוקת בין בני זוג בהליך של פירוד. שני נושאים משמעותיים ביותר, המלווים, כמעט תמיד בדם רע, הם מזונות הילדים והסדרי ההחזקה שלהם. ראו מה קורה לבראד שמוטחות בו האשמות לפיהן הוא צורך אלכוהול וסמים, ואלים כלפי ילדיו. אם האב הוא יהודי, יחולו עליו לעניין החבות במזונות ששת ילדיו כללי המשפט העברי. לאמור, הוא יהא אחראי למזונות ילדיו, והשתתפות אנג'י תהא מ"דין צדקה". אף שיעשה ניסיון מסוים בביהמ"ש לאזן את החיובים בתא המשפחתי. אם פיט איננו יהודי, יחול על בני הזוג החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), הקובע כי הנטל הוא שווה בשווה, בהתאם לצרכי ילדיהם. כיוון שממונו של פיט עולה על זה של ג'ולי, תהא חבותו במזונות ילדיהם מוגברת.

אלא שעיקר המאבק יהיה על משמורת הילדים וביקוריהם, הידוע כיום יותר כקביעת "האחריות ההורית כלפי הילדים". כאן נמצא כר נרחב למאבקי כוח והאשמות. הנטייה של בתי המשפט היא להיעזר בהמלצה של רשויות הרווחה, קרי בחוות דעת של פקיד סעד. למרבה הצער, חולף זמן רב עד למועד הגשתה. נוסף על כך, במקרים נדירים היא מקובלת על שני הצדדים, ומהווה, כשלעצמה, זירת התגוששות. במקרי קיצון יידרשו חוות דעת פסיכולוגיות לבחינת מסוגלות הורית, ובמקרה שלנו, בעניינם של הזוג פיט ואנג'י הן תידרשנה, לנוכח האשמות הכבדות של אנג'י כלפי פיט. במאבקי כוח אלה הנפגעים הראשונים הם הילדים.

מרופדי מרשרשים ככל שיהיו. נאחל לפיט ואנג'ילנה שימשיכו להיות יפים, אך גם שיהיו נבונים דיים לנווט את המחלוקות ביניהם להליך של גישור מהיר, תוך ראיית טובת ששת ילדיהם הקטינים.

שלכם דיינה הר-אבן, מגשרת ובוררת