הרהורי קורונה – מדוע עוד יש להתרחק מההליך השיפוטי

מנצלת את דממת הקורונה המאולצת להרהורי כפירה. בפוסט מיום 19 .3 ניסיתי לשכנע שהמזל שולט בשפיטה ולכן רצוי להימנע מהליכים משפטיים ולבחור דרכים חלופיות. עכשיו אני רוצה לעבור מתיאוריה למציאות. לאופן ההתנהלות של ההליך המשפטי.

כשהאדם הפרטי מגיע לבית המשפט, הוא מצפה שישמעו אותו, כל אחד כפרט כלוא בסיפור חייו. דבר זה בולט אפילו ביתר שאת בתחום דיני המשפחה. ואולם, שופט מצדו מעבר לנתוני אישיותו [עליהם עמדתי], עסוק תמיד, בו זמנית, בטיפול במספר רב של מקרים. המקרה הפרטי הוא רק אחד מיני מקרים רבים, ועל כן מאבד, במידה רבה,  את הייחודיות שלו.

"האמת", כידוע,  היא רבת פנים לכל אחד ישנה האמת שלו. זוהי  דרכו הייחודית של האדם לחוות את מציאות חייו. אם אצטט מהפסיקה:  "כששניים מתדיינים  זה אומר אמת בפי וזה אומר אמת בפי , על השופט להכריע ביניהם מהי האמת לאמיתה" .  

כדי להסיק את האמת שופט סומך על ההתרשמות שלו.  אלא שכבני אנוש, בידוע,  המעמד של הופעה בבית המשפט היא לעיתים מרתיעה ומאיימת. האדם הנדרש לעמוד ולהעיד הוא לעיתים נרגש, ניסער, ומתבלבל.  אדם העולה על דוכן העדים אינו תמיד במיטבו. לכל מתדיין ניתן סד זמנים קצר כדי להציג את הסיפור שלו, במסגרת עדותו.  הוא מותקף על ידי שאלות של עורך הדין של הצד שכנגד ושל השופט מבלי שידע לצפות מראש מה השאלות. לעיתים בגלל השוני באישיות של כל אחד מאתנו בהחלט יתכן שמנגד יעמוד הצד האחר פחות לחוץ, יותר מיומן בהופעה בפני קהל או מי שנטל מינון מוצלח יותר של סם מרגיע.

וכך, מתקבלת פרשנות והכרעה שיפוטית על בסיס התרשמות רגעית של אדם אחר – הוא השופט שניתנה לו הסמכות להחליט איזה אמת היא האמת לאמיתה. זהו המזל בשפיטה אודותיו כבר כתבתי.

למעלה מכך, במשפט תמיד ישנו תמיד צד אחד מנצח וצד שני שמפסיד. לכן הסכסוך למעשה לא באמת נפתר. הצד שהפסיד מבקש לא אחת לנסות את מזלו בערעור על החלטה  של הערכאה הראשונה, כלומר,  בתי משפט השלום לערכאה גבוהה יותר, לבתי המשפט המחוזיים. ואם לא די בכך, לעיתים קיימת גם האפשרות משפטית להגיע עדי בית המשפט העליון.

התוצאה בכל ערכאה תהיה זהה. צד אחד "זכה" ומשנהו "הפסיד" והכל אגב הפסד ממון רב ושחיקה נפשית גבוהה.

אז איך אנחנו יכולים בכל זאת במקרה של סכסוך חלילה לשלוט בגורלנו  ולהפחית את אלמנט המזל??. התשובה די ברורה. במקרה של סכסוך אנחנו צריכים להשאיר את השליטה בפתרונו בידנו, ולא להשאיר את המחלוקת ביננו לבין האחר ליד המזל – ובמילים אחרות מוטב להימנע מהכרעה של בית המשפט. איך עושים זאת? על כך אספר בהזדמנות קרובה אחרת.  ימי הקורונה מבטיחים שיהיה לכך זמן.

שלכם דיינה הר-אבן, מגשרת ובוררת