מטרת הגישור היא להגיע להסכם המותאם לצרכים הייחודיים של הצדדים המתגשרים.
הקושי בפתרון סכסוכים משפחתיים נעוץ תמיד בראש ובראשונה בהיבטיו האמוציונאליים, ובכעסים צבורים. בין בני זוג [שחלק נכבד מסכסוכי המשפחה נוגע אליהם], הפירוד ופירוק התא המשפחתי מחייב חלוקה של רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, ודאגה לילדים שנולדו לתא המשפחתי, בנושאים אלה ממוקדות המחלוקות. אם יש הסכם ממון, עליו ממליץ המחוקק, הרי שחלק מרכיבי הסכסוך נפתר באמצעותו [אם כי לא תמיד ישנה נכונות לכבד אותו כלשונו]. באין הסכם, הרכוש הצבור נחלק בין הצדדים בשווה. כדי לחלוק אותו כך שיתאים לצרכי כל אחד מהצדדים – דרושה משוואה הגיונית ולא מאוד מורכבת.
ישנן מחלוקות שנוגעות לגורלם של הילדים. הערכאות המשפטיות נפרדו מכבר מהמונח "משמורת" לטובת "אחריות הורית משותפת" ו"חלוקת זמני שהות", השיח מניח שטובת הילדים עומדת תמיד לנגד עיני הוריהם המבקשים להיפרד. ההורים הם אלה שמכירים את צרכי ילדיהם, ואת האופן בו נוהל לפני פירוד התא המשפחתי. אומדן התשלומים שבן זוג אחד משלם למשנהו, מה שמכונה "מזונות ילדים" מתבצע בהערכה מתמטית שמביאה בחשבון את צרכי הילדים, היקף ההכנסות של כל אחד מהצדדים, והיקף זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים. כשהילדים הם מקטיני קטינים [עד גיל שש] ההנחה היא ששיעור גבוה יותר של צרכים הכרחיים שלהם נופל על כתפי האב. עפ"י הפסיקה הנוהגת החל מגיל שש הנטל הכלכלי נחלק בין ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית.
כדי לדעת מה ההון שנצבר, אנחנו נעזרים לא אחת באיש מקצוע המכונה אקטואר. הוא שיודע להעריך זכויות צבורות לרבות עתידיות. את ערך נכסי המקרקעין שאין הסכמה ביחס לערכם מבצע שמאי מקרקעין ממונה. מחלוקות הנוגעות לילדים יכולות בהחלט להיפתר בנקל בעזרת יעוץ והדרכה הורית, בחדר הגישור או מחוצה לו.
זו על רגל אחת תורת הפירוד בין בני זוג בעיקרה. בחדר הגישור וגם כאן השתמשתי קצת במונחים משפטיים, כיוון שהליך הגישור מסתיים בהסכם. את ההסכם הזה יש להביא לאישור בית המשפט כדי לתת לו תוקף של פסק דין. ההסכם משקף את סיום הסכסוך. ההסכם מחייב לא רק את בני הזוג אלא כשהוא מקבל תוקף של פסק דין תחולתו מחייבת כלפי "הכל". האפשרות לפתוח הסכם בתוקף של פס"ד קשה ואפשרית רק במקרים שבהן הנסיבות בהן נחתם ההסכם השתנו באופן קיצוני עד ללא הכר.
כדי לאשר הסכם על שופט ביהמ"ש לענייני משפחה לקרוא אותו, להקריא את חלקיו בפני בני הזוג – שחייבים להתייצב בפניו לשם אישורו, ועל שופט להבטיח לפני מתן תוקף של פסק דין להסכם שהוא מקובל על הצדדים, והם הבינו את תוכנו ומקבלים על עצמם את המוסכם בו. רק לאחר מכן ניתן לו האישור כפסק דין למוסכם בו.
עיניכם הרואות שהכללים ידועים, והדרך לפתרון הסכסוך אינה מורכבת ככל שמצליחים להתגבר על הפן ריגשי, ולבנות ביחד ובעזרת מגשר הסכמות המותאמות לצרכי המייחדים את התא המשפחתי בפירוד.
שלכם דיינה הר-אבן, עו"ד ומגשרת.