על חורבות בתינו
ראו אותנו כיום עם משוסע ומפולג על סיפה של מלחמת אחים. כל צד משוכנע בצדקת דרכו שאין בילתה. כל צד דבק באמונתו. לוח השנה מקרב אותנו לחג הפסח – חג החירות, והנה אנחנו שבים ומאבדים בצעדי ענק את חירותנו, את הזכות להתקיים בארץ היקרה הזו שעלתה לנו בדמים כה רבים. ארץ מוכת שכול, שבניה חירפו את נפשם לאפשר כאן את חיינו. אין בנו רחמים, לא על המתים ולא על החיים. איננו חסים על עצמנו. הקמנו מדינה על עפרם של ששת מיליוני הנרצחים ויותר, אלה גרמו בלכתם הנורא לנס הזה, לארצנו לקום מחורבות זיכרונות ההיסטוריה, ולאחז בחירוף נפש באדמתה. בית המקדש נחרב לא אחת, והגלות נכפתה על תושבי הארץ פעם אחר פעם והנה היא שוב בשערי האומה. ההיסטוריה חוזרת על עצמה! במסורת שלנו הנהיג משה את העם המתהווה 40 שנה במדבר עד שנכחד דור המדבר, דור העבדים שנאחזו בסיר הבשר, כיום הם חיים ביננו, עבדים שמסרבים לקום לזעוק את זעקתה של הארץ הבוכייה שלנו עד כלותה!
שלכם דיינה הר-אבן, עו"ד ומגשרת.