שאלות ותשובות בנושא גישור

הגורם המנחה את הליך הגישור במטרה לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם מרצון. למגשר אין יכולת לכפות פתרון על הצדדים, עליו לעזור להם לאתר פתרונות אפשריים, ולבחור ביניהם פתרונות שיאפשרו לסיים את הסכסוך.

להקשיב לצדדים באמפטיה; להבין את הצרכים והאינטרסים של כל צד; לנווט בין האינטרסים הנוגדים, לייצר ולהציע פתרונות אפשריים הניתנים ליישום; לגבש עבור צדדים הסכם שעונה על הצרכים שלהם; לנסח הסכם; לסיים את הסכסוך.

מגשר שמסוגל לבנות אמון בין צדדים, לשדר בעצמו אמינות, לאפשר את תהליך ההקשבה והדיאלוג בין צדדים עוינים, להבין ולהכיר באינטרסים הנוגדים שלהם; להנחות את התהליך תוך שימוש בטכניקות גישור שמתאימות לאותו הסכסוך, או לשלב ביניהן, ליצר ולהציע פתרונות שיאפשרו להם לסיים את הסכסוך.

ניסיון מקצועי בליבת המחלוקות; גמישות מחשבתית ויצירתיות, אמינות, יכולת הקשבה, מתינות, סובלנות, והכלה; יכולת לפוגג מתחים; יכולת לערוך הסכם שמשקף נכון את הצרכים ופותר בכך את הסכסוך.

הצדדים שולטים בגורלם, לא מאפשרים לאדם זר [השופט] להחליט עבורם;
האווירה נינוחה ולא פורמאלית; הזמן אינו מוגבל הוא נקבע במועדים נוחים לצדדים; ישנם פתרונות רבים שנבחנים; כל צד לומד לזהות מה שבעיקר חשוב לו. הגישור מאפשר את שיפור היחסים בין המשתתפים בו.

השופט הוא הפוסק; כשצד זוכה האחר מפסיד- הסכסוך לא מסתיים; הזמן להצגת טיעונים מוגבל; חקירות בהליך השיפוטי אינן חוויה נעימה; לצדדים תחושה של ניכור והחמצה. עד פסק דין חולפות שנים והסכסוך מקצין.

הגישור הוא הליך מובנה והדרגתי. תחילה מקבלים הצדדים הסבר אודות התהליך ומטרותיו; הצדדים רשאים להעביר למגשר מסמכים המכינים אותו למחלוקות שביניהם. בתהליך ניתן לכל צד בתורו הזדמנות להסביר את הסכסוך מנקודת ראותו, ועל המשתתפים האחרים להקשיב. מטרת ההקשבה שאינה קלה היא לאפשר לראות ולהבין גם את האינטרסים של האחר; נערכות שיחות אישיות כדי לשרטט קווים אדומים ופתרונות אפשריים שמעלה כל צד בנפרד, נערכות שיחות משותפות שמאפשרות מפגש של אינטרסים, ומיון הפתרונות האפשריים. לעיתים מתעורר צורך בהזמנת מומחים או בקבלת חוו"ד מקצועית בנושא הסכסוך. בסיום הסכסוך נערך הסכם שמוגש לבית משפט ומקבל תוקף של פס"ד.

בפתח הגישור מתבקשים צדדים להצהיר על מחויבותם לתהליך. ההסכם מסביר את אחריות המגשר ותפקידו, מבטיח סודיות ואיסור מחלט להשתמש במידע שהוחלף בין צדדים, ומבהיר את דרכי הפסקת הליך הגישור.

כל צד רשאי, בכל עת, להפסיק את הליך הגישור; לפנות למגשר אחר; לחזור לבימ"ש ולפתוח בהליכים משפטיים; גישור שהצליח מסתיים בהסכם שמוגש לאישור בימ"ש כדי שיקבל תוקף של פסק דין.

ישנן אסכולות גישור רבות, מטרת כולן היא לפתור מחלוקות באופן אופטימלי לצדדים. מגשר מיומן משתמש בו זמנית בחלק מהשיטות ומתאים אותן לצרכים של אותו סכסוך. בין השיטות  נמצא את שיטת הגישור הסמכותי שהוא ממוקד הסכם. המגשר מנהל עבור הצדדים משא ומתן להשגת הסכם המבוסס על הכרת האינטרסים שלהם. הגישור הטרנספורמטיבי מבקש להעמיק ולחולל שינוי בתפיסת הצדדים את עצמם ואת הסכסוך במטרה לשפר את היחסים ביניהם עתידית. הגישור הדיאלוגי ממוקד להבנת אינטרסים באמצעות קשב ושיח, לרבות סיוע בטכניקות מיידנפולנס במטרה להרחיב את ההבנה בין צדדים מעבר לגזרת הסכסוך. הגישור הנרטיבי מטרתו לאפשר לצדדים לייצר מתוך סיפורי הסכסוך המנוגדים שלהם סיפור משותף להם המשנה מציאות. הטכניקות האלה ואחרות מאפשרות לצדדים לבחור בגישה היותר תואמת את הצרכים והמאווים שלהם ולמגשר להיעזר בשיטות  כדי להניע תהליך הנכון לאותם צדדים.

הגישור הוא הליך שנקבע בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] בס' 79 ד'. מכוח חוק זה, וחוק בית המשפט לענייני משפחה חוקקו תקנות הגישור